top of page
חיפוש

טיפול בפחד קהל



קצת רקע

פחד קהל (גלוסופוביה) הוא הפחד האנושי הנפוץ ביותר. יש מחקרים שמראים, ש60% מהאוכלוסיה המערבית חווים תסמינים של פחד קהל.


בשביל להסביר את הסיבה לשכיחות הגבוהה של פחד קהל, עלי לקחת אתכם כמה שנים טובות אחורנית, לתקופה שבה חיינו בסוואנה.

דמיינו לכם מצב שבו אנחנו חשופים לאיומים כמו נמרים שבטים עוינים וסכנות נוספות, שלא מאפשרות לשרוד לבד. במצב כזה כדאי לנו להיות חלק משבט אוהד שישמור עלינו.


פרופ' יובל נוח הררי מתאר את הרעיון הזה דיי בפשטות- בן אדם אחד בקרב נגד שימפנזה אחת ככל הנראה יפסיד, אבל מאה בני אדם ינצחו מאה שימפנזות.

מכאן נגזרת הסיבה המרכזית שאנחנו לא רוצים לפשל מול השבט- פשלה פומבית יכולה להביא להדחה, וכשאנחנו מודחים מהשבט, אנחנו חסרי אונים.


פחד קהל הוא באיזשהו מקום המושג המודרני לחשש מהדחה מהשבט.


כשהמבטים של הסובבים אותנו ממוקדים בנו, ועלינו לבצע פרזנטציה משמעותית בעבודה או בלימודים, אותה מערכת עתיקה שהתפתחה לה איי שם בסוואנה, מתחילה לאותת על האיום.


אז איך מתמודדים עם פחד קהל?


כמו בכל שאלה בפסיכולוגיה, גם כאן התשובה היא: זה תלוי. כל מקרה מורכב ויש לו דרך התמודדות ייחודית, התואמת את מורכבותו. יחד עם זאת, יש משהו שמשותף לכלל תהליכי הטיפול בפחד קהל. הדבר הזה נמצא במשפט שאני אוהב- כל שינוי מתחיל בזיהוי! זהו משפט מפתח בכל בקשת התפתחות, ובפרט בהתמודדות עם פחד קהל.


בשביל עבור את ההתפתחות עלינו תחילה לזהות מה קורה לנו בערוצים שבהם הפחד מדבר איתנו.

יש שלושה ערוצים כאלה- מחשבות, רגשות ותחושות.

המחשבה מה יגידו עלי אם אפשל, הרגש פחד, והתחושה של מתח שעולה בגוף, אלה דוגמאות למופע של פחד קהל בשלושת הערוצים האלה.


יש זיהוי, יש אותך- כשאנחנו מזהים משהו שמתרחש בעולם הפנימי שלנו, יש פוטנציאל להפרדה. כלומר יש אותנו, ויש את מה שאנחנו מזהים- הפחד. כשיש מרחק בינינו ובין המחשבה הרגש או התחושה, יכול להתפתח לו מרחב התבוננות, שמאפשר חופש לבחור איך להתייחס לעצמנו כשהפחד מופיע, ולהבין מה יעזור לנו בשעת מעשה.

צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page