רגשות הם לפעמים תמרורים עם מידע חשוב לגבי מה לא בסדר בחיים שלנו. לרבים מאיתנו יש בקשה, להיות מאושרים או שמחים או שלווים. אנחנו בטעות חושבים שבשביל להגשים את הבקשה הזו, יש לסלק מהחיים כל מיני תחושות כמו עצב, אכזבה, תסכול, לחץ, כעס, פחד ושאר רגשות קשים. זאת בעוד שלכל הרגשות האלה יש תפקיד חשוב: להעיד על פער מסוים בין המציאות החיצונית, לבין המבנה הפנימי שלנו הכולל ערכים, אמונות, רצונות, ציפיות, תנועות רגשיות ועוד.
למשל, אם מתארחת בנו אכזבה, היא עשויה לסמן על פער בין רצון פנימי (אני רוצה לאכול גלידה) לבין המציאות (האוטו גלידה בדיוק נסע). כשיש לנו לחץ זה סימן לכך שחשוב לנו לבצע כמו שצריך משימה מסוימת, כמו למשל להצליח בתחרות ג'ודו או לסיים משימה בעבודה. וכן הלאה.
בלי הרגשות הללו, שלפעמים עשויים להיות כואבים מאד, לא נוכל לדעת כיצד לכוון את החיים באופן שהולם את עולמנו הפנימי. זה אומר שללא רגשות קשים לא נוכל להביא לחיינו רגשות נעימים יותר- כמו שמחה, שלווה, אושר. מכאן שאין שמחה בלי עצב ואין סיפוק בלי לחץ, ואין התרגשות בלי אכזבה.
זה המנגנון של הגוף שלנו לא רק בכאב רגשי, אלא גם בכאב פיזי. כלומר, גם אם לא כואב לנו פיזית, לא נדע כיצד לטפל בגוף, כדי שיהיה בריא. זאת הסיבה שהשאלה הראשונה של הרופא שלכם תמיד תהיה "מה כואב לך?". דרך הכאב הוא יבין מה הטיפול הכי יעיל.
הינה נתון קצת קשוח, אבל ממחיש את הרעיון. 91% מחולי סרטן הריאות לא שורדים, מהסיבה שאין קולטני כאב בריאות. זה קורה בגלל שהחולים לא מרגישים את הכאב בריאות, ולכן לא מודעים לסרטן המתפשט. הם מגיעים לבדיקות רק שהסרטן כבר הגיע לאיברים אחרים בגוף, כאלה שמאפשרים לנו לחוש את הכאב בהם. אז הכאב הוא חיוני עבורנו ברמה הכי הישרדותית שיש. הוא כמו מצפן פנימי המצביע על הדרך הראויה לנהוג כלפי עצמנו, ומכיל מידע חשוב לגבי הכיוון שהחיים שלנו צריכים לתפוס. לכן ידידיי, תחבקו אותו.
Comments