top of page
חיפוש

התמודדות עם חרדת בחינות

עודכן: 3 ביוני

סיפור מיקרה


לפני כמה חודשים הגיע אלי לקליניקה סטודנט שרצה ללמוד להתמודד עם חרדת בחינות. במפגש הראשון שלנו שאלתי איך הוא הרגיש במהלך מבחן שביצע באותו שבוע, והוא אמר שהיה לו המון לחץ.

בשבוע שעבר היה מבחן נוסף ושאלתי את אותה השאלה. הפעם הוא אמר שהוא מצפה לציון גבוה. נהדר - אבל מה הרגשת? (בכל זאת, אני פסיכולוג). "היה לי לחץ אבל ברמה שמאפשרת לי לתפקד כמו שאני רוצה. הלחץ הפעם עזר לי להיות מרוכז".


איך זה קרה? שאלתי בסקרנות. "פשוט שמתי לב לסיפורים שקופצים לראש לקראת הבחינה, ובחרתי בסיפור שגורם לי להרגיש טוב". "אמרתי לעצמי שהתכוננתי מספיק, ושהתוצאה לא קובעת את מי שאני".

רגעים כאלה הם מרגשים במיוחד, ומראים עד כמה בחירת סיפורים היא מיומנות משמעותית להתמודדות עם קשיים רגשיים. בואו נדבר על למה ואיך זה קורה, ומה זה הסיפור הזה בכלל?


בראשית היתה תודעה ללא סיפורים


נתחיל מההתחלה. בראשית היתה תודעה ללא סיפורים. אנחנו נולדים לעולם עם מערכת "ספוגית", שנועדה לאסוף סיפורים באמצעות התנסות.


בבגרות התודעה שלנו כבר דיי מאוכלסת על ידי סיפורים, שקשורים לאירועים שהתנסנו בהם במהלך החיים. במילים אחרות, המערכת שלנו שומרת מידע חשוב שמבוסס על חוויות מרשומות העבר.


איך זה עובד?


קחו לדוגמה את יעקב ורבקה, זוג שחווה פרידה כואבת לאחר שלושה חודשים של זוגיות. כתוצאה מהחוויה, יש לשניהם יותר מידע במערכת לגבי מאפיינים רצויים ולא רצויים בזוגיות. למשל - אם לרבקה יש פוני קצר, המאפיין הזה עשוי להירשם במערכת של יעקב, ולהתתחבר לידי סיפור- "זוגיות עם מישהי עם פוני קצר צפויה להסתיים בפרידה כואבת".


בפעם הבאה שיעקב יחפש בת זוג, וייתקל במישהי עם פוני קצר, הסיפור הזה עלול להביא את יעקוב לוותר על התענוג ולדפדף שמאלה באפליקציה.


הסיפורים הם מנגנון שהמוח מפעיל על מנת להגן על הגוף. המנגנון הזה פועל לפי הכללים הבאים: 1. אסוף מידע חיוני על אירועים חשובים. 2. שמור אותו. 3. הפעל אותו בתגובה לאירועים דומים.


באופן הזה המוח משליך מידע שנרשם במערכת מהתנסות כלשהי בעבר, על התנסות שמתרחשת בהווה. השלכה מהסוג הזה, היא למעשה הסיבה שאנחנו לא מגיבים למאפיינים האובייקטיבים של התרחשויות בעולם, אלא למה שאנחנו חושבים ויודעים על ההתרחשויות האלה.


הסיפור מוביל לתגובה רגשית שמובילה לתגובה התנהגותית


התגובה הרגשית שלנו בדר"כ נובעת מהסיפור שהולבש על התרחשות כלשהי בהווה. הרגש בתורו משפיע על ההתנהגות שלנו. כלומר הסיפור מביא איתו רגש, וההתנהגות שלנו היא בדר"כ תגובה לאותו רגש.


למשל, כשיש למישהו רגש מסוג לחץ בסיטואציה סוג מבחן, הוא לא נלחץ מהמאפיינים האובייקטיבים, דהיינו הדף והדיו המודפס עליו. הדף כמובן לא יתקוף אותו באכזריות. הרגש לחץ מגיע מסיפור מסוים שהאדם למד לייחס למבחן. סיפור כזה יכול להיות: "אם אכשל, זה אומר שאני לא שווה".


אנשים שונים הם אוסף של סיפורים שונים


הסיפורים שלנו מסבירים למה אנשים שונים מציגים תגובה שונה לאותה התרחשות. בתוך כיתה אחת של 30 נבחנים יש אחד שחווה לחץ, השני סקרנות, השלישי פחד וכן הלאה. הסיבה היא שבמהלך החיים כל אחד נחשף לחוויות שונות שמייצרות סיפורים שונים כלפי אותה התרחשות.


בחירת סיפורים היא אומנות נרכשת


אחד מהתהליכים שקורים בקליניקה מוקדש ללמידת הסיפורים הקיימים המגבילים את החופש שלנו בכל מיני מצבים, והבנת התפקיד החשוב שלהם. לאחר מכן אפשר לבחור מתי להקשיב לסיפור כלשהו, ומתי לשחרר אותו.


עצם הזיהוי של סיפור כסיפור, מאפשר לנו להבין שאנחנו לא מוכרחים להגיב אליו כמו שאנחנו רגילים. ההבנה שזה רק סיפור, וההפרדה של המידע מהמשמעות הרגשית שהצמדנו אליו יכולה לאפשר לו לחלוף מהתודעה, ממש כפי שהופיע.


זוכרים את הסטודנט מתחילת הפוסט? הוא מרגיש פחות לחץ לפני מבחנים, בזכות זה שהוא למד לזהות בעדינות את הסיפורים מעוררי הלחץ, ולבחור סיפור שמוסיף פחות משמעות לבחינה. בתהליך הזה הוא קידד במערכת שלו סיפור חדש שמביא לתחושות יעילות יותר עבורו במצבים של בחינה.


9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page