על הדרך שבה המחשבות שלנו משפיעות על הגוף ועל הביצוע

התודעה והגוף אינם נפרדים כפי שנהוג היה לחשוב בעבר. כיום אנחנו יודעים שכשהמחשבות משתנות, המוח משתנה ולהפך.

הינה מספר דוגמאות להשפעה של התודעה על הגוף: מחשבה על גלידה והבטן מקרקרת, מחשבה על משהו מביך והלחיים נעשות אדומות, מחשבה על משהו מלחיץ והדופק עולה.

זאת גם הסיבה שכשהגוף חולה, אז גם המחשבות והרגשות שלנו ירודים. המחקרים של מרטין סליגמן הראו שזה גם עובד בכיוון ההפוך- כשהמחשבות והרגשות ירודים לאורך זמן, אז גם הגוף נעשה חולה.

אבל הקשר הכי מרתק בעיני בין התודעה לגוף, מתבטא בדרך שבה רכישת זיכרונות חדשים משנה את המוח.

אנחנו לומדים באמצעות המודעות שלנו. בעזרתה אנחנו מחליטים לאיזה מידע להפנות את הקשב, על מנת לשמור אותו בזיכרון. כלומר, המודעות מסייעת לנו לבחור היכן להניח את הזרקור שיאיר על המידע שאנחנו רוצים לצרוב בזיכרון.

ואז, כשהמידע נצרב בזיכרון, המוח משתנה: נוצר קשר חדש בין נוירונים בתוכו. וזה קורה בכל פעם שמתרחשת למידה.

אריק קנדל, זוכה פרס נובל על חקר הפיזיולוגיה של הזיכרון, השתמש באנלוגיה מעניינת מעולם המחשבים: "כשאנחנו משדרגים את התוכנה, אנחנו משדרגים את החומרה".