top of page
חיפוש

מה יעזור לנו להתקדם בכיוון המטרות שלנו?

תמונת הסופר/ת: Ori BronfmanOri Bronfman



הקדמה

הקטע הזה יעסוק באיך אפשר לייצר לעצמנו רוח גבית בדרך להגשמת המטרות שלנו, והתשובה נמצאת במשפט האהוב עלי- זה תלוי בסיפור שאנחנו בוחרים לספר לעצמנו. תנו למשפט הזה לרחף בתודעתכם, עוד נגיע אליו בהמשך.


שגיאה פסיכולוגית נפתח בטעות שרובנו עושים כשיש לנו מטרה מסוימת שאנחנו רוצים להשיג- אנחנו נוהגים לשים את הקשב שלנו במרחבים שקשורים לתוצאה, ולא לתהליך. בפועל זה אומר שאנחנו מודדים את עצמנו לפי התוצר של המעשים שלנו, ולא בתנועת השיפור שאנחנו חווים לאורך זמן, בכיוון המטרה.


למשל, מישהי שהמטרה שלה היא למכור מוצרי טיפוח באינטרנט, עלולה למדוד את עצמה לפי מספר הלייקים שקיבלה על הפוסטים שהעלתה במהלך השבוע לאינסטגרם, ולא לפי מספר הפוסטים שהצליחה להעלות באותו שבוע, על מנת לקדם את המוצרים שלה. או למשל כדורגלן שמודד את עצמו לפי מספר הגולים שהבקיע במשחק מסוים, ולא לפי מספר האימונים לשיפור הבעיטה שצלח במהלך השבוע.


רגשות שתלויים בדבר שאינו בשליטתנו

המיקוד בתוצאה גוזל מאיתנו אנרגיה רבה, וגורם לנו לרגשות שתלויים בתוצאה- הכנסתי גול- אני בעננים, לא הכנסתי- אני בדיכאון. הסיבה לכך טמונה בעובדה שאנחנו לא אוהבים להודות בה- התוצאה אף פעם לא נתונה לשליטתנו המלאה.


כמות הלייקים בפוסט כזה או אחר, תלויה בין היתר בגורמים כמו כמה אינסטגרם נדיב בחשיפה שלו, מצב הרוח של מי שנתקל בפוסט, ובאירועים כמו מלחמות ווירוסים שאולי יותר מעניינים את הציבור בזמן שהפוסט עלה. מספר הגולים תלוי בכמה מסרו לי, בכיוון ומהירות הרוח בזמן הבעיטה, ובמה שהשוער חשב בזמן הבעיטה.


כל אלה (ועוד הרבה) הם גורמים לא נשלטים שמשפיעים על התוצאה. לעומת זאת, כמות הפוסטים שמעלים בשביל לקדם מוצר, או כמות האימונים לשיפור הבעיטה, אלה דברים שיש לנו יותר שליטה בהם, ולכן כדאי לנו למדוד את עצמינו על פיהם. אם נשים את הקריטריונים להצלחה במקומות ברי שליטה, זה יאפשר לנו יותר מסוגלות לפעולה, ותהיה לנו יותר רוח גבית, להתנהגות מכוונת מטרה.


למדוד את עצמנו באופן שיתמוך בדרך שלנו

במילים אחרות, אנחנו צריכים לנווט את הקשב שלנו למחוזות בהם אפשר למצוא מידע על שיפור המיומנות, ושיש לנו שליטה בהם. השאלות שיתמכו בהתנהגות מכוונת מטרה עשויות להיות "מה עשיתי השבוע, שאיפשר לי להתקדם במיומנות שאני רוצה לפתח?", "אילו מאמצים השקעתי בקידום המשימה, לעומת השבוע שעבר?" או "מה אני יכול לעשות, בשביל שיהיה לי פחות קשה בשבוע הבא?" אלה השאלות שצריכות להכווין את הסיפור שאנחנו בוחרים לספר לעצמינו בדרך להגשמת היעדים שלנו.


משל הגוף וסירת המפרש

בהקשר הזה אפשר לדמות בני אדם לסירת מפרש. הגוף שלנו משול לגוף הסירה, והתודעה שלנו היא המפרשים שבאמצעותם הסירה מתקדמת ופונה לאן שמכוונים אותם. הקשב שלנו הוא התורן- הכלי שמאפשר לכוון את המפרשים. אנחנו יכולים לכוון את המפרשים באמצעות התורן, למקומות שיש בהם רוח חזקה יותר, וזה בשליטתנו. אפשרות אחרת היא פשוט לחכות למשב רוח אקראי שיגיע בעתיד, ולא נמצא בתחום השליטה שלנו. מכאן שאין זה צירוף מקרים שבעברית המילה רוח משמשת גם לתיאור תנועת האוויר בחוץ, וגם לתיאור מצב פסיכולוגי.


30 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page