בעבודתי עם אמנים, ספורטאים או אנשים שפשוט מעוניינים להתכונן מנטלית לאירוע חשוב, אחד האתגרים הנפוצים שעולים הוא הפחד לפשל.
הפחד הזה מופיע בדר"כ אצל מי שניצב לפני אתגר בעל משמעות, שתוצאותיו תלויות באיכות הביצוע. פעמים רבות החששות צובעים את החוויה, ומייצרים בראש תרחישים של פדיחה פומבית גרנדיוזית.
לכן, לצד האמון ביכולת של האדם לבצע היטב, יש ליצור בסיס יציב של אמון ביכולות להתמודד עם ביצועים כושלים. כיוון שלפני ביצוע חשוב סביר שתקפוץ מחשבה כמו "מה יקרה אם אפשל", וכדאי שתהיה לנו תשובה טובה.
מכאן שלהיות מוכן מנטלית לא בהכרח אומר לסמוך על עצמך שתבצע/י טוב. זה אומר לסמוך על עצמך שאם תבצע/י גרוע, תהיה לך את היכולת להתמודד עם ההשלכות.
אחד מהתהליכים שמסייעים להתמודדות הזו הוא יצירת "מרחק בטוח" בין הערך העצמי, לבין התוצאה של הביצוע. התהליך הזה מביא את המבצע למצב שבו איכות הביצועים שלו לא מגדירה את מי שהוא.
כשהערך העצמי אינו תלוי בביצוע, אז גם אם עולה חשש לפישול, התודעה לא רצה במהירות לתרחישים קטסטרופליים. זה מאפשר להעביר את הקשב ממחשבות מסוג "מה עלול להשתבש", למחשבות מסוג "מה עשוי להצליח".
Comments