ממחר דיאטה
"מחר אני אתחיל להיכנס לכושר", "מחר אתחיל לכתוב את ההרצאה שלי", "ממחר דיאטה!", "אני חייב/ת להתחיל לבנות את הקריירה שאני רוצה".
אם המשפטים האלה מוכרים לכם, אתם בחברה טובה! רובנו מתקשים ללכת בכיוון השינויים שאנחנו מייחלים לעצמנו, ולהתמיד בהם.
למה זה כל כך מסובך?
הסיבה העיקרית לכך שקשה לנו להתמיד בדברים שאנחנו רוצים להשיג, היא שאנחנו לא מבינים כיצד לגייס את המשאבים הפנימיים שלנו לטובת הדרך החדשה. קשה לנו להפעיל את המערכות המוחיות שלנו בצורה מיטבית ורלוונטית למשימה.
חסרות לנו הוראות הפעלה של עצמנו, ומי שעוקב אחרי מכיר כבר את המשפט הבא שלי: אי אפשר להפעיל מערכת שאנחנו לא יודעים כיצד היא עובדת. בשביל זה סחבק פה!
המעצור הביולוגי
אז הרשו לי להציג בפניכם מערכת מוחית, שעשויה לשבש את הנכונות שלכם להתמיד במשימות שחשובות לכם לאורך זמן. ויהי שמה בישראל: רשת ברירת המחדל (או בקיצור: רב"ה).
רב"ה היא מערכת של אזורים שונים במוח, שפועלים יחדיו בזמן שהמחשבות שלנו נודדות למקומות שלא קשורים למשימה עכשווית. במילם אחרות, המערכת הזאת היא מכונה ביולוגית לחלימה בהקיץ, שנכנסת לפעולה בכל פעם שאנחנו חושבים על משהו שלא קשור לסביבה הפיזית שבה אנחנו נמצאים.
המערכת הזו עסוקה בין היתר במחשבות על "מה יקרה אם", ו-"מה הייתי יכול לעשות אחרת", ובהפקת תסריטים עתידיים בהתבסס על זיכרונות העבר (דהיינו- דאגות).
כשהמערכת משתבשת, צצות בעיות
הפרעות קשב קשורות בקושי לווסת את הפעילות ברב"ה. כזכור, כשהמערכת הזו לא מווסתת, הקשב בורח למקומות שאינם קשורים לסביבה הנוכחית (למשל שיעור/שיחה). כמו כן, לדיכאון מתלווה פעילות יתר ברב"ה, מה שמסביר את הדאגות הבלתי פוסקות והרומינציות האופייניות לדיכאון.
כשהמערכת יעילה, צצות הצלחות
לאנשים מכווני מטרה, שמצליחים להתמיד במשימות שלהם לאורך זמן, יש יכולת מפותחת יחסית לשים את רשת ברירת המחדל שלהם על "מצב שקט". כלומר, בכל פעם שעולה פחד שמבוסס על העבר שלהם, שאינו קשור לסביבה העכשווית, הם לוקחים זאת בעירבון מוגבל, ומאפשרים לעצמם להמשיך להתמקד במשימה.
הסוד העתיק לייעול המערכת
אז איך מגייסים את המוח להתמיד במשימות שלנו? אחת האפשרויות העומדות לרשותנו היא להתאמן על מדיטציה. תרגול מדיטציה יכול לעזור לכם לשפר את השליטה ברב"ה.
המחקר מראה שכדאי לכם
כשחוקרים רצו לבדוק מה הופך את המוח של מומחים במדיטציה לכל כך יעיל, הם גילו שיש אצלם פעילות עצבית נמוכה יחסית ברב"ה. בעבר חשבו שהם יודעים להפעיל אזורים בצורה יעילה יותר, אבל למעשה הם יודעים לכבות.
אז אם הם לא מפעילים את המוח, איך זה שהביצועים המוחיים שלהם יעילים יותר?
אפשר להשוות את העניין למכונית שהנהג שלה לוחץ על הגז והברקס בו"ז. בזמן מדיטציה, אנחנו לומדים להוריד את הרגל מהברקס, כך שהמכונית שלנו נוסעת מהר יותר, מבלי שצריך להוסיף גז. כלומר, המדיטציה מסייעת להפחית את ההפרעות שהתודעה שלנו מייצרת, מה שמאפשר למוח לעבוד באופן יעיל יותר.
Comments