הדרך המיטיבה לשינוי

"התהליך של להפוך למי שאתה רוצה להיות בעתיד, מתחיל בקבלה מוחלטת של מי שאתה היום"

בהאנטה גונאראטאנה

המשפט המופלא הזה מתייחס לעובדה שקשה לבני אדם להשתנות מתוך מאבק בעצמם.

תרשו לי לקחת את זה עוד שכבה פנימה- לפי הרעיון הזה, תנועות פנימיות כמו שנאה עצמית, הלקאה, וביקורת, הן תנועות מעכבות שינוי, ולא תומכות שינוי.

תחשבו על זה- אנחנו ייצור שסוחב על כתפיו הרבה כאב (בטח עכשיו), ומבחינה ביולוגית גם ככה קשה לנו עם שינויים. תוסיפו לקושי המובנה הזה טונוס של כוחניות ומאבק, וקיבלתם בזבוז של מאגרי אנרגיה חשובים, שיכולים לשרת אותנו במהלך תהליך השינוי.

דמיינו אדם שמנסה לעקור עץ ענקי בתוך הגינה שלו, בעזרת ידיו החשופות. הוא מנסה ומנסה בכל כוחו ולא זז מילימטר. בתגובה למאמצים הלא יעילים הוא חושב לעצמו- נמאס לי מהעץ המזורגג הזה! איזה חלושס אני! אני אף פעם לא אהיה מספיק חזק! לאחר מכן הוא מנסה שוב, ולא מצליח, ואז שוב מטיח בעצמו ביקורת וכן הלאה...

במצב כזה מוטב שנקבל את העץ כמו שהוא עכשיו. להבין שכרגע זה בסדר שהמצב של הגינה הוא כזה, עם העץ. מכאן אפשר להתחיל לאט לאט, ובאמצעות רוח ידידותית כלפי הגינה, לשים לב איך ניתן להימנע מהשקיית העץ.

עד שינבול