הקדמה
יש מספר מנגנונים פסיכולוגיים שניתן ללמוד להפעיל על מנת לייצר השראה בחיים.
דרך אחת לעשות זאת, היא להעניק יחס מיוחד להשוואות שאנחנו מבצעים.
תאוריית ההשוואה החברתית של פסטינגר
אנחנו מבצעים השוואה חברתית, כשאנחנו רוצים למדוד את היכולות שלנו בהשוואה לאחרים, מתוך צורך בסיסי להרגיש תחושת כשירות (דהיינו, שאני טוב במה שאני עושה).
זה קורה לנו בעיקר במצבים שאין קריטריון אובייקטיבי ברור להערכת טיב היכולות שלנו.
למשל, בארגונים שיש בהם קריטריונים ברורים להצלחה (כמו יעד של 50 מכירות בחודש), יש פחות השוואה חברתית.
השוואה כלפי מטה
השוואה חברתית יכולה להיות כלפי מטה, כלומר כלפי אנשים פחות "טובים" מאתנו ביכולת שאנחנו רוצים להעריך. בהשוואה כלפי מטה יש לנו אפשרות להרוויח נקודות עבור הדימוי העצמי שלנו. פשוט כי זה כיף להרגיש טוב.
השוואה כלפי מעלה
מצד שני, ההשוואה החברתית עשויה להיות כלפי מעלה- כלפי מי שטוב מאתנו ביכולת הנמדדת. כשאנחנו לא משתמשים בהשוואה הזו כראוי, אנחנו עלולים להתמלא בקנאה, ובתחושות שעשויות להרפות את כוחותינו.
אך אל תיפול רוחכם! השוואה כלפי אנשים שמעט יותר טובים מאתנו, נמצאה כיעילה ביותר לשיפור היכולת שאותה אנחנו משווים, בהנחה שאנחנו מתייחסים להשוואה כאמת מידה לשיפור בלבד.
במילים אחרות, כשאנחנו רוצים להשתפר במכירות למשל, יעזור לנו להשתמש בהשוואה כלפי עמית שמוכר טיפה יותר מאתנו, מתוך ניסיון להבין מה הוא עושה נכון, שאנחנו לא.
להפוך את ההשוואה להשראה באמצעות סקרנות
השיפור מגיע רק אם אנחנו משתמשים בסקרנות, ולא בשיפוטיות. כשאנחנו בוחנים יכולות של האחר, מתוך סקרנות למה הוא עושה שעוזר לו למכור יותר, זה מאפשר לנו ללמוד ולקבל השראה כיצד להתקדם. האפקט הזה מספק תמיכה לקלישאה המוכרת "להפוך את הקנאה להשראה".
Comments